שאנז אליזה

שאנז אליזה
Avenue des Champs-Élysées

מידע כללי
על שם	שדות אליסיום
אורך	1,910 מ'
רוחב	70 מ'
הקמה
תקופת הבנייה	?–1670
מיקום
ערים ראשיות	רובע שאנז אליזה, פריז, רובע די פובורוג-די-רול, הרובע השמיני של פריז
קואורדינטות	48°52′11″N 2°18′28″E
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת פריז מוגדלת)   שאנז אליזה (למפת פריז רגילה)   שאנז אליזה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שדרת שאנז אליזה, מבט מכיכר הקונקורד לכיוון מערב. בקצה הרחוק - שער הניצחון

השדרה - מבט משער הניצחון לכיוון מזרח. בקצה הרחוק - כיכר הקונקורד.

שדרות השאנז אליזה (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) נחשבות לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם פריז ועם התרבות הצרפתית כולה, כשהן מחברות בין כיכר הקונקורד לכיכר שארל דה גול, שבמרכזה ניצב שער הניצחון. השדרה, שאורכה כ-1.9 קילומטרים, מחולקת באופן מסורתי לשני חלקים עיקריים המציעים חוויות שונות: החלק התחתון הסמוך לקונקורד מאופיין בגנים ירוקים, מזרקות ומבני תרבות מרשימים כמו פאלה רויאל והמוזיאון הגדול, בעוד החלק העליון הוא מוקד מסחרי תוסס ויוקרתי המאכלס חנויות דגל של מותגי על, בתי קולנוע ומסעדות היסטוריות. מדי שנה נערך בה המצעד הצבאי החגיגי של יום הבסטיליה ב-14 ביולי, והיא משמשת כנקודת הסיום המסורתית והמרגשת של מרוץ האופניים "טור דה פראנס".

תיאור

השדרה משתרעת לאורך 2 ק"מ ברובע השמיני היוקרתי של פריז. תחילתה בכיכר הקונקורד בלב העיר, וסופה בשער הניצחון שבכיכר שארל דה גול, הידועה יותר בשמה הקודם – כיכר האטואל (כוכב), משום 12 השדרות האלגנטיות המתנקזות אליה ויוצרות, במבט על, צורת כוכב. שדרת שאנז אליזה מהווה את חלקו המרכזי של הציר ההיסטורי של פריז המכונה "אקס היסטוריק" (Axe Historique) אשר מתחיל בארמון הלובר במזרח, ומסתיים בגרנד ארש שברובע "לה דפנס" מערב.

חלקה המזרחי של השדרה מתוחם, משני צידיה, בשטחי ירק וארמונות שנבנו סביבם (כולל ארמון האליזה), בעוד שחלקה המערבי הוא מסחרי בעיקרו ומאכלס חנויות יוקרה, מסעדות, בתי קפה ומשרדים. עקב העלות הגבוהה של הנדל"ן לאורך השדרה, מעט מאוד אנשים מתגוררים בה עצמה, אך היא שוקקת חיים בכל שעות היום והלילה ובכל ימות השבוע.

פנורמה של השדרה

היסטוריה

פוטוכרום של השאנז אליזה, בסביבות 1890–1900

במקור היו אלה שדות שהשתרעו ממערב לארמון טווילרי, מעונה של מארי דה מדיצ'י שניצב על שטח גני הטווילרי של היום. בשנת 1616 החליטה מארי דה מדיצ'י להאריך את ציר הגן של ארמונה בשדרת עצים ארוכה. השדרה וסביבתה שימשו כשטח גנים פתוח, שעם השנים הוארך עד לכיכר האטואל. לקראת סוף המאה ה-18 הפך האזור לאופנתי ויוקרתי למגורים, ונבנו סביבו בתי מידות וארמונות פאר, הבולט בהם – ארמון האליזה. בשנת 1828 הפכה השדרה לרכוש העיר, והתווספו לה שבילי הליכה, מזרקות ותאורת גז. מאז המשיכה להתפתח ולקבל את צביונה העסקי והמסחרי. בשנת 1993 עברה עבודות פיתוח נרחבות, שכללו את הרחבת המדרכות.

מאז 1860 מאוגדים בעלי העסקים לאורך השדרה בוועד, שתפקידו לדאוג לשמירת אופייה הנוצץ של השדרה ולוודא פיתוח עסקי הולם.

קישורים חיצוניים

• שאנז אליזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ספי הנדלר, שאנז-אליזה: שובה של היפה מכולן, באתר ynet, 31 באוקטובר 2004
• מתיחת פנים צרפתית, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2008