מצר (קיבוץ)
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 75 מטר |
| תאריך ייסוד | 1953 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | השומר הצעיר ארגנטינה (קיבוץ ג') |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 461 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 434 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.1% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   מצר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
| http://www.metzer.org.il | |
מֶצֶר הוא קיבוץ בצפון-מערב השומרון, כ-7 קילומטר מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, סמוך ליישובים מייסר ומענית, ולבית החולים המרכז לבריאות הנפש שער מנשה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם על ידי עולים מארגנטינה בוגרי תנועת "השומר הצעיר".
בין השנים 1951–1954 החלה עלייה של קבוצות צעירים מארגנטינה חניכי תנועת "השומר הצעיר". כל קבוצה נקראה "פלוגת עלייה". לפני עלייתם היה עליהם לעבור הכשרה של כחצי שנה בתנאים של קיבוץ. השכבה הבוגרת שנקראה "קיבוץ ג'" מנתה כ-130 חברים. ב-31.1.1953 עלתה לארץ השכבה השלישית של תנועת "השומר הצעיר" וחבריה עברו הכשרה בקיבוצים: געתון, גת, המעפיל, סער ומרחביה. בחודש מאי 1953, חלק מחברי שכבה זו עלו להתיישב על שטח של כ-5,000 דונם שהיה בין שני הכפרים הערביים מייסר ובאקה אל גרביה. את קיבוץ מצר החליטו להקים על השטח בין קיבוץ מענית לבאקה אל גרביה. בקיץ 1953, כחודשיים לפני העלייה לקרקע, נערך ביקור שכנים ראשון של תושבי הכפר הערבי מייסר אשר הציעו למתיישבים לספק להם מים עד שתיחפר באר המים הראשונה בקיבוץ.
התאריך הרשמי של ייסוד הקיבוץ נקבע ל-8.9.1953. במגילת הייסוד של הקיבוץ נכתב: "קיבוץ מצר, אשר חבריו הם בוגרי תנועת 'השומר הצעיר' באמריקה הלטינית עלה על אדמתו".
שם הקיבוץ- שם הקיבוץ לקוח מתהילים קיח פסוק ה: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" שאוזכר בוועדת השמות. מאחר שהקיבוץ גבל עם ירדן, נבחר השם 'מֶצֶר' שפירושו "גבול"; למעשה הגבול היה במרחק של 500 מטר בלבד מחדר האוכל, שהוקם במרכז הקיבוץ.
אספקת המים הראשונה שסיפק כפר מייסר לקיבוץ ב-1953 היוותה בסיס ליחסי שכנות טובים בין השניים. ב-1972 ערכה קבוצת אומנים, בהם אביטל גבע, מיכה אולמן ומשה גרשוני, פרויקט אומנותי בשם פרויקט מצר-מסר. בפרויקט זו חפר אולמן בור בכל אחד מן היישובים בעזרת בני נוער תושבי המקום, וביצע ביניהם החלפת אדמות סמלית.
ייסוד ענף החקלאות- התחיל בהכשרת שטחים לחקלאות ובהכנת תשתיות להשקייתם. נחפרה באר מים ראשונה, בוצעה יציקת בריכת מים, והורכבה רשת מים להשקיית גידולי שדה (תפוחי אדמה, בוטנים, דורה ועוד) ומטעים (תפוחים, אגסים ועוד). כמו כן נוסד העדר הראשון שכלל כ-42 פרות. החלטת חברי הקיבוץ הייתה לבסס את המשק על עבודה עצמית ללא העסקת עובדים מבחוץ בשכר. כ-30 מהחברים עבדו בקיבוצים השכנים.
הקמת מבני הקיבוץ- אוהלים ופחונים שימשו את המתיישבים הראשונים. הפחון הראשון שימש כמטבח, פחון נוסף שימש כמחסן נשק, והוקמה מקלחת משותפת. בסיוע הקיבוצים השכנים הוקמו שלושת הצריפים הראשונים וחדר אוכל. נחפרו עמדות שמירה ונעשה סימון של תוואי הגדר. בשנות ה-60 הפך הקיבוץ ממחנה תנועת נוער ל"בית". במקום האוהלים והפחונים נבנו צריפים, בתי ילדים ושני בתים שבכל בית 6 חדרים שחולקו בין החברים. כמו כן חלו שינויים בהרכב האוכלוסייה. לקיבוץ הצטרפו משפחות עם ילדים, ובמסגרת שנת שירות[4] הגיעו צעירים ילידי הארץ, בעיקר מקיבוץ כפר מסריק אשר אימץ את קיבוץ מצר. ב-1974 נחנך חדר האוכל הנוכחי.
במהלך השנים התגלו בשטח הקיבוץ עתיקות שיוחסו לתקופת האבן הנאוליתית, והועברו למוזאון ישראל. בין שלל העתיקות שנמצאו נחשפו גיתות יין עתיקות, אשר השתמרו בצורה כמעט מושלמת.[4]העתיקות התגלו ב"פינת גדי" - חורשה בקיבוץ לזכר חבר הקיבוץ גדי הלמן שנהרג בתאונה בהיותו פרח טיס.
מפעל מצרפלס- בעקבות מגבלות מים וקרקע וירידה ברווחיות ענפי החקלאות התחילו לחדור לקיבוצים ענפי תעשייה, בעיקר בעידוד ממשלת ישראל. בשנות ה-60 הוקם בקיבוץ מפעל לייצור שקיות שמפו וחומר סיכה למכונות שנקרא כרמ"ץ. בהמשך עבר המפעל לייצור צינורות השקיה כמחלקה של מפעל "פלסים" שבבעלות קיבוץ מרחביה. ב-1970 חבר לשותפות עם "פלסים", וכך נוצר שמו החדש של המפעל, כצירוף של השמות מצר ופלסים. מפעל מצרפלס מייצר היום צנרות השקיה, טפטפות, מערכות השקיה, וצנרת SP ייחודית למים, גז, חשמל וכימיקלים.[4]המפעל היה נותן החסות הראשית של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב לשעבר.
ערך מורחב – הפיגוע בקיבוץ מצר
ב-10 בנובמבר 2002, חדר לקיבוץ טרוריסט פלסטיני מארגון הפת"ח, וירה למוות באישה ובמזכיר הקיבוץ. לאחר מכן, פרץ המחבל לבית מגורים וירה למוות באם ובשני ילדיה, בני 4 ו-5. באוקטובר 2003 הרג כוח צה"ל את מבצע הפיגוע,[5] וכחודש לאחר מכן לכד כוח צה"ל את ראש הזרוע הצבאית של הפתח באזור טולכרם ומי שהיה אחראי לשליחתו.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ליברמן, קיבוץ מצר : אנטומיה של שינויים. [הרצליה] : ספרי ניב הוצאה לאור, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מצר- שרון רופא ואיתי רפופורט, חמישה הרוגים בפיגוע בקיבוץ מצר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2002
- שרון רופא ואיתי רפופורט, האם חיבקה את ילדיה הקטנים - והמחבל רצח אותם, באתר ynet, 11 בנובמבר 2002
- נווית זומר, מצאו את הנוסחה? אקזיט שני תוך 4 שנים לחברי קיבוץ מצר, באתר ynet, 1 בינואר 2025
מצר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- 1 2 3 4 יעקב ליברמן, קיבוץ מצר אנטומיה של שינויים, ישראל: ספרי ניב הוצאה לאור, 2021, עמ' 109-210
- ↑ הדר פרבר, כוח של צהל חיסל את המחבל סרחאן סרחאן שביצע הפיגוע בקיבוץ מצר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוקטובר 2003
- ↑ פליקס פריש, 13 מאסרי עולם למשלח המחבל למצר, באתר ynet, 29 באפריל 2003
| ||||||||||||||||
